התמכרו למחזה האולטימטיבי כשהגיבור שלנו יוצא למסע מגרה של עונג מציצני. אור הזרקורים מאיר על יופי מהמם, קימוריה העסיסיים והחזה השופע שלה גונבים את ההצגה. היא חזון של חושניות, המחשוף הרב שלה מראה לעין. הפתיינות שלה בלתי ניתנת להכחשה, המגנטיות שלה בלתי ניתנת לעמוד בפניה. המתבונן התמים שלנו לא יכול לעמוד בפני המשיכה של הכריזמה שלה, כל חוש שלו קשוב לכל תנועה שלה. הוא מצותת, מעריץ סודי, ההנאה שלו נגזרת רק מהמראה שלה. הריגוש של האסור רק מגביר את תשוקתו, ליבו דוהר בסנכרון עם שדיה. שדיה, עדות לנשיותה, הם כוכבי המופע. הם את מוקד מבטו, מושא תשוקתו. והוא, הצופה הבלתי נראה, נותר נפעם ממנה, כל נשימה שלו נגנבת על ידי הקסם הבלתי ניתן לעמוד בפניה. זהו סיפור על תשוקה, על געגוע, על כוח ההתבוננות. זו חגיגה לעיניים, חגיגה של הצורה הנשית, עדות לפתיינותו של האסור.