אחות אסייתית קטנה ממנילה, תשושה אך מסורה, חוזרת לחובתה. היא מטפלת במיומנות במטופלת שלה, לא מודעת לפתיינותה שלה. כשהיא מקלה על הכאב שלו, הגבול המקצועי שלהם מתערפל בעדינות.
בלב בית חולים הומה, אחות אסייתית קטנה, מגיעה ממנילה, מוצאת את עצמה מטפלת במטופלת הזקוקה נואשות לטיפול שלה. ידיה העדינות עובדות במיומנות כשהיא מנהלת את המומחיות הרפואית שלה, עיניה מלאות בתערובת של חמלה ומקצועיות. המטופל, שאינו מודע לסביבתו, מוקסם מהפיתוי של היופי הפיליפיני הזה, המסגרת הדקה שלה והמגע העדין שלה מעוררים תשוקה החורגת מגבולות הטיפול הרפואי. ככל שהמתח נבנה, הגבול בין רופא למטופל מטשטש, מפנה את מקומה למפגש נלהב שמהדהד במסדרונות בית החולים החרישיים אחרת. האחות, נכנעת לרצונותיה שלה, שוקעת במפגש האסור הזה, ידיה חוקרות עכשיו יותר מסתם הליכים רפואיים. המפגש האסור הזה , על רקע בית חולים, הוא עדות לפתייתה הבלתי ניתנת לעמוד בפניה של אחות אסייתית קטנטנה ולמגנטיות הבלתי ניתנת להכחשה של קסם פיליפיני.