בחדר קטן וצפוף בתחנה, חשוד צעיר. החשוד בן ה-18, נער טרי פנים עם מבט תמים, נצלה על ידי שוטר מנוסה. האוויר סמיך ממתח כשהשוטר לוחץ עליו לקבל תשובות. אבל הצעיר נשאר מאופק, מכחיש את כל ההאשמות. תמימותו היא חזות, מסכה שהוא עוטה כדי להסתיר את האמת. ככל שהחקירה מתחממת, עיני השוטרים מתכהות, נשימתו מרוטה. הצעיר יכול לראות את התאווה בעיניו, את הרצון לשבור אותו ולקחת אותו ממש שם בתחנת המשטרה. אבל הנער לא טרף. הוא מתאים לעוצמת הקצינים, השניים הנעולים בקרב רצונות ותשוקה. החדר מסתחרר בייחום ותשוקה, הגבול בין טוב לרע מטשטש. מדי השוטרים הופכים לסמל של כוח ושליטה, בעוד התמימות של הצעיר היא מלכודת, פתיון למשוך את הקצין פנימה. משחק החתול והעכבר, ההימור הגבוה והחום הבלתי נסבל.